שראל של בני הזוג.

מה כולל הטקס?

טקס הנישואין על פי המסורת היהודית קראית כולל את שבועת הברית, ברכת האירושין, הקראת שטר האירושין, ולאחר מכן נישואין הכוללים שבע ברכות, הזכרת

חורבן ירושלים, ולבסוף ברכות לחתן לכלה ולקהל. הטקס מבטא את הדבקות במקרא ובערכיו, את הנאמנות לארץ ישראל, לשפה העברית, ואת השוויוניות בין האיש לאשתו – ערכים בהם דוגלת היהדות הקראית.

 

האירושין

האירושין הם מרכז הטקס, ובמהלכם נותן החתן לכלה את המוהר המוקדם, אשר נהוג כיום כי הוא טבעת זהב. עם תחילת הטקס, מכריז החתן כי הוא "מארש ומקדש" את כלתו להיות לו לאשה "על טהרה וקדושה במהר בכתב ובביאה כדת משה וישראל".

לאחר שבועת הברית, יענוד החתן לכלה טבעת ויאמר החתן לכלה: "וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה וְיָדַעַתְּ אֶת ה'" (הושע ב, כ"א, כ"ב)

אע"פ שאין זה מעיקר הדין, נהוג כי גם הכלה עונדת לחתן טבעת ואומרת: "שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה" (שיר השירים ח', ו').

הקראת שטר האירושין (הכתובה)

שטר האירושין הנחתם במהלך טקס הנישואין מהווה אחד מיסודות האירושין (הכתב). בשטר מצהיר הזוג על התחייבויותיו ההדדיות. השטר ביהודית הקראית כתוב כולו בשפה העברית, בניגוד לכתובה הרבנית-אורתודוכסית הכתובה בארמית.

שבע ברכות

בהמשך הטקס, מגיעות שבע הברכות, אשר הן למעשה טקס הנישואין בין בני הזוג. הן מבטאות את היות ברית הנישואין מעשה בריאה: "עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ; וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ, וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד".

במהלך שבע הברכות, מתעטפים החתן והכלה בטלית. הרב המקדש מברך על היין, על בריאת העולם, על בריאת האיש ועל בריאת האישה, על כך שהאדם נברא בעל יכולת ליצור ולהצמיח, על כך שנברא עם היכולת להשתוקק ולחפש אהבה ועל שנברא עם היכולת למצוא אהבה ולשמוח. הברכות נאמרות עם ברכה על כוס יין, שממנה ישתו החתן והכלה, כזוג  נשוי.

זכר לחורבן ירושלים

לאחר שבע הברכות, מורידם את הטלית מראש החתן והכלה לגובה הכתפיים, ומזכירים את חורבן ירושלים בין היתר באמירת "אם אשכחך ירושלים, תשכח ימיני. תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי, אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי" (תהלים קל"ז, ה'-ו'). יש הנוהגים לשים מעט אפר על הראש כסמל לחרבן.

הברכות

רק לאחר שהעלינו את זכר ירושלים וחורבנה, אנו יכולים לשמוח באמת אנו מסיימים את טקס החופה בשלוש ברכות חשובות: ברכה לחתן, ברכה לכלה וברכה לקהל.

כיצד נישאים?

פתיחת תיק נישואין:

הרב הראשי של היהדות הקראית מוכר כרושם נישואין וגירושין מטעם מדינת ישראל. ומדינת ישראל מספקת תעודות נישואים ממלכתיות רגילות ותקפות לכל דבר ועניין לצורך רישום הנישואים, עוד מאז קום המדינה.

לצורך פתיחת תיק נישואין, לאחר התייעצות עם הרב המקומי, מתבקשים הזוגות העומדים להינשא להירשם בלשכת רישום הנישואין במשרד העדה ברמלה, 45יום לפחות לפני תאריך הנישואין.

ללשכה יש להגיע בלבוש צנוע ובליווי ההורים כעדים, מצוידים בתעודות זיהוי מעודכנות ובשלוש תמונות של כל אחד מבני הזוג.

במידה ובחרת בבן או בת זוג יהודי אשר אינו נולד להורים יהודים קראים, והנכם מעוניינים להינשא בעדה ולהצטרף אליה, ניתן לעשות זאת, בקלות ובפשטות, ועליכם לפנות למשרדי העדה לקבלת הדרכה והנחיות.

 

לצורך רישום לנישואים, ולקבלת הדרכה ראשונית בטרם ההגעה ללשכה, אנא צרו קשר עם משרדי העמותה

בטלפונים: 08-9105870 08-9249104 /  או בקישור הזה.

בחירת הרב המקדש:

לאחר שפותחים תיק נישואים, על הזוג  לבחור באחד מרבני העדה לעריכת הטקס - אנחנו נשמח לסייע לכם בעריכת טקס מקראי, מקורי ומרגש.

אפשרות נוספת היא לשלב בטקס את מקהלת בני מקרא. מקהלת בני מקרא מציעה ביצועי מזמורים מרגשים וכן שירים עדכניים לבחירת בני הזוג, באם תרצו בכך, ניתן להזמין את המקהלה בטלפונים:

• מאור דבח –054-4925687
• בן יוסף    – 054-2284088   

 

מתי ניתן לערוך נישואין?

לפי מנהגנו מותר  להתחתן בכל יום חול, הימים היוצאים מהכלל זה הם:

• ימים מקודשים: ימי השבתות, החגים והמועדים, חול המועד של חג הסוכות וחג הפסח מוצאי השבתות, החגים והמועדים וכן בעשרת ימי הרחמים בין יום תרועה עד ליום הכיפורים. וזאת על מנת לשמור על קדושתם ולמנוע חילולם.
• ימי אבלות: כ"ד בתשרי, י' בטבת וימי האבלות על חרבן ציון ימי בין המצרים החל מט' בתמוז עד י' באב.
• הימים שהחל מיום י' בטבת ועד סוף החודש.
• ימי צער לאומיים: יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.

ביהדות הקראית עורכים טקסי נישואים בימי ספירת העומר, שבין חג הפסח וחג השבועות, בניגוד לרבני היהדות האורתודוכסית.

 

שאלות נפוצות

למה להתחתן בחתונה קראית?

התשובה פשוטה - למה לא?

החתונה הקראית כוללת את כל היסודות של הנישואין המוזכרים במקרא (מוהר, כתב וביאה), ולא רק אחד מהשלושה - מה שהופך את הנישואין לכשרים לגמרי על פי דין תורה. הטקס עצמו מבטא את השורשיות העמוקה של היהדות הקראית, הוא מעניין, שוויוני, מרגש ומכובד.

האם הטקס לא ארוך מדי?

בהתייעצות עם הרב עורך הטקס, ניתן לבחור לקיים טקס ארוך יותר או ארוך פחות, להוסיף שירים ומזמורים או להורידם. כמו כן ניתן לקיים את טקס האירושין לפני טקס הנישואין, ובכך לקצר את משכו של הטקס.

האם הנישואים מוכרים על ידי מדינת ישראל?

כמו שהזכרנו קודם, הנישואין בעדה הינם הליך נכון, קל ופשוט, והנישואין מוכרים לכל דבר ועניין ע"י מדינת ישראל. לאלפי הזוגות שנישאו ביהדות הקראית עד היום אין שום בעיה משפטית או אחרת.

יתרה מכך, פסיקת בית המשפט העליון (ובעקבותיה פסיקות בתי משפט לענייני משפחה), הכירו במעמד המחייב של הדין היהודי-קראי  על בני הזוג, כך שברור שהן מבחינת הרישום לנישואין והן מבחינת התוקף של הנישואין - בני הזוג נשואים מבחינת מדינת ישראל.

וכיצד רואה הרבנות האורתודוקסית את הנישואים?

התשובה הפשוטה היא - מה זה משנה?

לא הרבנות האורתודוקסית קובעת את סדרי החיים במדינה, אלא המדינה מעניקה לכל אדם את הזכות לחיות לפי דיני האישי, כדי להגשים את חופש הדת והמצפון. ישנם רבנים אורתודוקסים המכירים בתוקפם של הנישואין וישנם כאלה שלא. אך עבור מי שנישא בחתונה קראית, ולא עתיד לראות את הרבנות לעולם - אין זה משנה כלל.

ואם חלילה נתגרש?

גם אם תתגרשו, חלילה, לא תזקקו לשירותי הרבנות. היהדות הקראית מפעילה בית דין, שמסופקות לו תעודות גירושין רשמיות מטעם המדינה. בית הדין דן בהסכמה בעניינם של בני זוג קראים.

יתרה מכך, לפי פסיקת בג"ץ, ולפי עמדת בתי הדין הרבניים, יהודי-קראי אינו חייב להופיע בפני בית דין רבני אם אינו מעוניין בכך.

בכך מעניקה החתונה הקראית ייתרון חשוב - בני הזוג לא יפגשו את בתי הדין הרבניים, מערכת שאינה שוויונית ואינה נעימה עבור רבים.

הידעת?

בפרסומת להצגה "הכתובה", מאת אפרים קישון, בהפקת תיאטרות הקאמרי משנת 2007, הופיע דווקא שטר הנישואין הקראי. שטר הנישואין היה של החתן יעקב בן משה אברהם חיינה והכלה רוזה בת פואד דוד אליהו, אשר התחתנו בשנת 1962. ההצגה זכתה לביקורות אוהדות והייתה מועמדת לתואר הקומדיה של השנה בפרס התיאטרון הישראלי.

 

 

יש לך שאלה נוספת?

אם יש לכם שאלה נוספת אנא צרו קשר עם מרכז העדה בטלפון 08-9249104,או בקישור הזה.