ענן בן דוד נולד בפרס בשנת 715. היה תלמיד-חכם ממשפחה מיוחסת בבבל מבית ראש הגולה, ששורשיה מגיעים עד לדוד המלך, ולכן תוארו הוא הנשיא. מסופר עליו שהיה בקיא גם בתורה שבכתב וגם בתורה שבעל פה. בשנת 765 נפטר בבבל ראש הגולה ממשפחת בוסתנאי ולא השאיר אחריו יורש. מאחר וענן בן דוד היה בן אחיו של בוסתנאי, הוא נקרא מפרס על ידי ראשי הישיבות בבבל כדי להתמנות לתפקיד ראש הגולה.

באותה תקופה עם העברת מרכז השלטון העבאסי מדמשק לבגדד שבבבל, שהייתה לב היישוב היהודי הרבני, עלה באופן משמעותי כוחם וסמכותם של המוסדות הרבניים וגבר הכוח שבידי ראש הגולה והגאונים. ראשי הישיבות בבבל ראו את עצמם כחוליה אחרונה בשרשרת של פוסקים במסורת שבעל פה, ותבעו לעצמם את הזכות הבלעדית לפרש את התורה, תוך החלטה נחושה לכפות את המסורת הבבלית על כל הקהילות היהודיות, וכתוצאה מכך הורחבה השפעת התלמוד הבבלי ופירושי הגאונים. מצב זה עורר התנגדות בקרב קהילות שבהן השתמרו מסורות שנוגדות את התלמוד ושררה הדעה שהתורה שבעל פה אינה דבר אלוהים.

לאחר שענן בן דוד התמנה לאב בית דין הגדול ולראש הגולה ואושר על ידי הח'ליף (ככל הנראה אלמנצור (754-775)), הוא החל לטעון נגד התורה שבעל פה ודגל בתורה שבכתב בלבד, ככל הנראה מפני שהגיע מפרס שם השתמרו המסורות האנטי-רבניות. כאשר ראו זאת הרבניים, הם החלו להילחם בענן וזממו להמיתו - הם שיקרו והלשינו עליו כי מרד במלכות, פשע שהעונש עליו הוא מוות.

בעת שהותו בכלא הוא נפגש עם אדם חשוב ומכובד בשם אבו נאמן אבו סאביט אבו חניפה, שהושלך לכלא על לא עוול בכפו. אבו חניפה התחבר עם ענן ויעץ לו כיצד לבטל את גזר-הדין. לאחר שענן הופיע שנית בפני הח'ליף והוכיח את צדקתו הוא יצא זכאי, ובשנת 767 הוא שוחרר מן הכלא.

יצירתו של ענן:

מוסכם על הכול כי ענן בן דוד פרסם בשנת 770 בערך את ספרו העיקרי - ספר המצוות. את ספרו הוא כתב על פי דעות של יהודים לא רבניים שכבר היו קיימות עוד לפניו. עם זאת בספרו הוא השתמש לעתים בשיטות הדומות לשיטות הרבניים, ולעתים פירש את התורה פירוש בלתי רציונלי. למעשה השיטה המוצגת בספרו רחוקה למדי מהקראות שיוחסה לו. אומנם עקרונות היסוד שקבע, קריאה לאבלות מתמדת על החורבן, סגפנות והחמרה בדיני גילוי עריות, היוו בסיס לקראים בדורות שאחר כך.

ענן בן דוד התנגד לסמכותם של הרבנים וטען שהתורה מסבירה את עצמה ושביכולתו של האדם להגיע לאמת, והדבר בא לידי ביטוי באמרתו: "חפישו באורייתא שפיר ואל תשענו על דעתי", כלומר "חפשו היטב בתורה, ואל תשענו על דעתי".

ענן בזקנתו:

כאשר ענן בן דוד ראה כי אותם חוגים התומכים בתורה שבעל פה לא שמעו לדבריו ולא שבו לתורה שבכתב, הוא ביקש מהח'ליף רשות לעלות לארץ ישראל, להשתקע בירושלים, ולבנות בהבית כנסת. הח'ליף הסכים לבקשתו, וענן עזב את כל רכושו בבבל ועלה לירושלים יחד עם משפחתו תלמידיו וחבריו. בית הכנסת שייסד ענן נקרא על שמו והוא עומד עד היום על מכונו ונחשב לבית הכנסת העתיק בעולם שעדיין מתפללים בו.

בירושלים הפנה ענן בן דוד את כל מרצו, התלהבותו ולמדנותו לגיבוש תנועתו שרוכזה סביב בית הכנסת שאותו בנה. הוא הנהיג מנהגי אבלות כמו איסור אכילת בשר ושתיית יין, קבע דפוסי מצוות וטהרה חמורים יחד עם הסתגפות גופנית ורוחנית, זאת על מנת להיבדל מן הפרושים - הרבניים. ענן בן דוד ירד גם למצרים והפיץ שם את הדת בין כל הקהילות, במצרים הצליח ענן לייסד קהילה גדולה שהשפעתה גדלה בתוך הקהילות.

ענן בן דוד נפטר בגיל 96 בשנת 811, ונקבר בירושלים בשיפולי הר המוריה מול קבר זכריה הנביא.

האם ענן יסד את היהדות הקראית?

לא. ענן בן דוד הנשיא ע"ה היה מנהיג פוליטי, אשר שיכנע את השלטונות המוסלמים שלא לאפשר לרבניים (ראשי הישיבות והגאונים בבבל) להמשיך לרדוף אחרי אותם יהודים שהאמינו במרותו הבלעדית של התנ"ך.

חיבוריו:

ענן בן דוד חיבר חיבורים רבים, שרובם אבדו. רק שלושה מהם ידועים לנו בשמותיהם:

 ספר המצוות - ספר המכיל את כל מצוות החובה. הספר נכתב בארמית ובו כתב ענן את עקרונות האמונה הקראית.

 פירוש התורה - פירוש לכל חמשת חומשי התורה על פי הפשט, מבלי לפרשם על בסיס הדרש, כפי שפרשו הרבניים.

 ספר פדלכה - ביאור מקוצר להבנת הכתוב.